השפעת קרן ברירת מחדל על המעסיקים

מספר שאלות ותשובות בנושא השפעת קרן ברירת מחדל על המעסיקים, שהופיעו בעיתון המקצועי עדיף במאי 2017.

1. ב-1 בנובמבר 2016 יצאה לדרך פורמת קרן ברירת מחדל. האם ישנם סימנים שהיא משנה את כללי המשחק הפנסיוניים אצל המעסיקים במשק?

משרד האוצר בחר בשתי קרנות פנסיה כברירת מחדל של המדינה, מתוך פרמטר אחד- דמי ניהול, תוך יתרון לקרן פנסיה שבה סך ההפקדות נמוך מ- 5% מנתח השוק של כלל ההפקדות בקרנות הפנסיה בשנה הקודמת למועד הקובע- נובמבר האחרון.

זאת, לדברי בכירי האוצר,  מתוך כוונה להגדיל 2 קרנות פנסיה קטנות ובכך לייצר תחרות גדולה יותר בין קרנות הפנסיה.

ב- 1/8/16, הודיע האוצר על הקרנות הזוכות- מיטב דש: 1.31% מהפקדות ועוד 0.01% מצבירה והלמן אלדובי: 1.49% מהפקדות ועוד 0.001% מצבירה.

בינתיים, מיזגה מיטב דש אליה את איילון, ונכון ל- 02/2017, נכסיה הצבורים עומדים על 6,275,700 ₪, כ- ששה ורבע מיליארד ₪, כאשר לצורך נקודת הייחוס, קרן הפנסיה הגדולה ביותר, מבטחים צברה למועד זה 88,665,500 ₪ , פי למעלה מ- 14.

הלמן אלדובי, קרן הפנסיה הקטנה ביותר, צברה למועד זה 380,100 ₪, שהם קצת יותר משליש מילאירד ₪, ומבטחים גדולה ממנה פי למעלה מ- 233.

עד כאן נתונים של פירות יבשים , ומה קורה בפועל?

קיימים מגוון מעסיקים.

חלקם כבר מזמן הדירו רגליהם מהתערבות לטובת עובדיהם בתחום הפנסיוני, עקב ריבוי רגולציה המייצר עבורם מחסור אדיר בידע, ועקב חשש שהתערבות זו תבוא נגדם כחרב פיפיות.

חלק אחר מהמעסיקים לא ממש ששים לקראת קרנות אלה, ומעדיפים לקבל תשובה מהעובד תוך 3 חודשים או במיידי לגבי ניתוב ההפקדות הפנסיוניות עבורו, בכדי לא לייצר פוזיציה שבה המעסיק מחוייב להפקיד לקרן ברירת מחדל. זאת עקב חשש מהתנהלותן של קרנות אלה לעניין הפקדות הכספים באופן תקין, טיפול בתביעות וטיבן האמיתי לעובדיהם.

מצד אחד- הסיכון הגלום בקרן פנסיה קטנה, בהיותה מבוססת על עיקרון ביטוח הדדי, ומצד שני- דמי ניהול נמוכים יותר.

המעסיקים הדואגים לעובדיהם להסדרים מיטיבים עבור העובדים מצליחים לייצר אלטרנטיבה טובה מספיק, כך שהפער בדמי הניהול אינו גדול מספיק. כמו כן, יותר מעסיקים שולחים את עובדיהם לקבלת ייעוץ פנסיוני אישי, בכדי לתת לעובד את התמונה המקצועית והאובייקטיבית, בכדי שיחליט בעצמו.

עד כה, לא ניתן לראות שינוי משמעותי בקרב המעסיקים, אולם מאידך, לא נראית התערבות המעסיקים בגין החלטת עובדים לעבור לקרנות הפנסיה הנבחרות של האוצר.

2. האם המעסיקים משתמשים בקרנות ברירת מחדל כשוט מול קרנות הפנסיה – כדי לבחון מחדש את ההסכמים הפנסיוניים הקיימים ולדרוש הפחתה בדמי הניהול?

לא ניתן לתת תמונה חד משמעית, כיוון שקיים מגוון גדול של מעסיקים. בקרב לקוחותיי, מעסיקים רואים פרמטרים נוספים כמשמעותיים בבחירת קרן פנסיה, ולכן דמי הניהול המוצעים בקרנות הפנסיה הנבחרות אינן פרמטר יחיד ומשמעותי.

פרמטרים כמו שירות הניתן מקרן הפנסיה, הנבחן בנגישות, מענה זריז, מקצועיות, וכו'. למעסיק חשובה גם ההתנהלות הכספית, קיום פורטל מעסיקים ומענה תפעולי כללי.

יתרה מזאת, מעסיקים רבים אינם ממהרים לשנות את ההסדרים הקיימים, ומחכים לבדוק מה קורה בפועל סביבם, לכן השוט לא מנוצל ברמה משמעותית.

3. עד כמה דמי הניהול חשובים ומרכזיים מבחינת המעסיקים?

דמי ניהול בעצם מייצרים מונח שהוא "תשואה נטו". מעסיקים שבחנו את המונח הזה, רואים כי אם ניקח את התשואה שמשיגה הקופה פחות דמי הניהול שהיא גובה, נשארת התשואה שמקבל העובד בפועל.

נכון ל- 02/2017 , התשואה השנתית הגבוהה ביותר מבין 5 קרנות הפנסיה הגדולות הנה 9.03% בהראל, והנמוכה ביותר- 7.11% בכלל.

התשואה הגבוהה ביותר מבין הקרנות הקטנות הנה 11.72% באלטשולר שחם, והנמוכה ביותר- 6.56% בפסגות.

מיטב דש השיגה 9.2% לאותה תקופה, והלמן אלדובי- 7.12%. כלומר, אם דמי הניהול מההפקדות עומדות על כ- 1.5% בקרן הפנסיה שאינה ברירית מחדל (ודמי ניהול של 1.75% כמעט ולא משנים מאומה בקיצבה הצפויה), אזי דמי ניהול מהצבירה של 0.01% במיטב דש, או 0.001% בהלמן אלדובי, יוצרים תשואה נטו של 9.19% במיטב דש, ו- 7.119% בהלמן אלדובי.

אם עובדי המעסיק קיבלו דמי ניהול של 0.2% מהצבירה, אזי התשואה נטו בהראל תהיה 8.83%, ובאלטשולר – 11.52%. לא בטוח שכל המעסיקים עסוקים בחישוב הזה, אבל אם כן, זה עונה על השאלה: פערי תשואה נטו אינם מצדיקים מספיק מעבר לקרנות הנבחרות, אם לוקחים פרמטרים של גודל ושירות בנוסף.

4. האם ניתן להבחין בירידה בכמות המכרזים הפנסיוניים – מעין תקופת המתנה של המעסיקים?

בהחלט. זה שיקוף שנתתי גם לאוצר.

בשונה מבחירת הקרנות של האוצר, למעסיקים ניתן תהליך מורכב הרבה יותר לבחירת קרן פנסיה במכרז:

למעסיקים יש 3 פרמטרים לבחירה: דמי ניהול, תשואה ושירות, כאשר אופן שקלול הפרמטרים מונחה בדרך מורכבת למדי מטעם האוצר.

כמו כן, פרמטר דמי הניהול הנו 50% לפחות בשקלול הסופי, ולכן סביר שבכל מכרז כזה, בו אמורים המעסיקים לפנות לכל היצרנים, ייבחרו הקרנות שבחר האוצר. קיימת עייפות החומר ותחושה כללית של המעסיקים הסובלים מהכבדה תפעולית וכלכלית בכל מקרה.

לא ידוע לי על אף מעסיק שביצע את המכרז במתכונת שהתווה משרד האוצר. ולכן, הם דואגים יותר מפעם לקבל תשובה מהעובד לעניין ההסדר הפנסיוני שלו בטרם חלוף הזמן החוקי למועד ההפקדה, או מפקידים לקרנות הנבחרות של האוצר.

5. מה צפוי לקרות כאשר תסתיים במהלך 2018 התקופה בת השנתיים של המכרז הנוכחי של קרן ברירת מחדל?

הכל תלוי בנקודת האיזון של הקרנות הנבחרות ומימוש ההטרפות המקוונת אליהן.

אם ייראו סימנים שהעסק כלכלי להן, למרות דמי הניהול הנמוכים, אולי תהיה תחרות נוספת בעוד כשנה וחצי, וקרנות אחרות תהיינה מעוניינות בזכייה במכרז כזה.

הצטרפות אוטומטית מקטינה את העלויות לקרנות הפנסיה, בעיקר כשרוב העלות הנה אנשי השיווק, אולם עדיין יש צורך בתשתית תפעולית ושרות תקין. לטעמי ההכנסות מדמי הניהול הן מתחת לרווח הנורמאלי, אולם הזמן יאמר את דברו.

6. האם מעסיקים נחשפו לבעיות משפטיות שמקורן בהתנהלות לא נכונה מאז הופעתן של קרנות ברירת מחדל?

ייתכן וקיימים מקרים כאלה, לא נתקלתי בהם.

7. מה הם הדברים שבעיקר מטרידים את המעסיקים בנושא הפנסיה?

בעיקר ההוצאות שגדלו באופן ניכר מ- 01/2016: הן בהוצאות התפעול, והן בהגדלת שיעורי ההפקדה. בנוסף לכך קיימת הדאגה לרמת השירות ההולכת ופוחתת, גם לעובדים וגם למעסיקים עצמם.

כמו כן קיים החשש לחשיפה שנגרמה מתוך הטלת אחריות גבוהה יותר על המעסיקים מבעבר, בעיקר בעניין עלויות התפעול וממשק המעסיקים, בעוד סמכותם כלפי ההסדר הפנסיוני לעובדים נשללה כמעט כליל.

מעסיקים תחת רגולציה

8. כיצד מתמודד יועץ פנסיוני בעידן של רגולציה גוברת בעבודתו מול מעסיקים?

 מעסיקים צריכים לקבל מידע לעוס, עם מסקנות ושורה תחתונה. עודף הרגולציה מחייב השקעה מתמדת בהשלכות על המעסיקים והנחיות נכונות.

בניגוד למהלכים המהירים של הרגולטור, למעסיקים נדרש זמן רב יותר ליישום וקבלת החלטות מיטביות, לכן קיימות פעולות שנאלצים לפספס עקב העדר משאבי זמן לטיפול בנושא.

ליועץ הפנסיוני קיים אתגר מתמיד של הבנת החוזר/חוק/עדכון בזמן, ניתוחו ומתן הנחיות מדוייקות למעסיק.

דוגמה בולטת היתה בדצמבר האחרון, עת התקבלה החלטת רגולציה לתקרה להפקדת פיצויים מינואר, מה שאפשר למעסיקים להפקיד עבור עובדים בכירים השלמות פיצויים ללא מס עד סוף השנה.

הבנת החומר בקרב העוסקים בדבר כגון רואי חשבון, יועצי מס ויועצים פנסיוניים הביאה למצב שהכל היה ברגע האחרון, כמו בני ישראל שנחפזו לצאת ממצרים, ולא כולם הספיקו לבצע את הפעולה המיטבית עבור העובדים.

9. מה הנושאים שמטרידים את המעסיקים בתחום הרגולציה?

ההכבדה התפעולית, הכלכלית, החשש מחשיפה, ובעיקר מכך שהרגולטור מתחשב באופן מועט ביותר בצרכיהם, גם מבחינת ההיערכות וזמן הטמעת השינויים.

העלאת ההפקדות לפנסיה

10. בינואר האחרון נכנסה לתוקפה הפעימה השנייה של העלאת שיעור ההפקדות לפנסיה של העובדים. כיצד העלאה הזו התקבלה בקרב המעסיקים?

כמו גזירה משמים. פשוט נדרשו להגדלת התקציב, עם המעסיקים בישראל רגיל כנראה למכות שאינן באות דווקא ממצרים. חלק מהמעסיקים ביצעו את הגדלות ההפקדה באופן רטרואקטיבי בסוף השנה, עקב זמן ההיערכות הנדרש תפעולית.

11. האם ישנם מעסיקים שנקלעו לקשיים בשל השינוי בעלויות? האם הקשיים מאפיינים סוג מסוים של מעסיקים (גדולים, בינונים, קטנים)?

כל מעסיק שיש לו בעית תזרים או סובל מרווחיות נמוכה נקלע לקשיים, בעיקר המעסיקים הקטנים, שם שולי הרווח בדר"כ נמוכים יותר.

מעסיק שיש לו 50 עובדים, עם שכר ממוצע של 10,000 ₪, ושילם בטרם 2016 פרמיה של 6% לתגמולים, ו- 8.33% לפיצויים ובזה הסתיים העניין, נאלץ להוסיף עוד 0.5% לפחות (במקרה ואי כושר גבוה מעלות של 1.5%), לתגמולים ועוד פרמיית תפעול שהנה 0.6% מהפקדות מלאות, כולל קרן השתלמות, כלומר עוד 2,500 ₪ בחודש בגין העלאת פרמיות, ועוד 580 ₪ בגין הוצאות תפעול.

הוצאה של 3080 ₪ בחודש או 36,960 ₪ לשנה אינה מבוטלת כלל.  

חופש העובד בבחירת קרן הפנסיה

12. העובדים חשופים לאפשרויות רבות בנושא החיסכון והעידן הדיגיטלי מאפשר להם מעבר מהיר בין מוצרי החיסכון. כיצד הדבר משפיע על המעסיקים? כיצד הם מתמודדים עם שינויים שאינם מיוזמתם?

ככל שהמעסיקים טכנולוגים יותר וחשבי השכר מסודרים יותר, ההשפעה על המעסיקים נמוכה יותר.

הבעיות צצות כאשר אין עדכון בזמן ע"י העובד, או יישום איטי של החשב,  ולפעמים נוצרים מצבים של החזרת כספים מקופות שונות והעברתם לקופות אחרות, דבר היוצר סרבול במערכת, ובזבוז משאבי זמן.

13. האם יש דבר נוסף שקשור לנושא הכתבה שתרצי להתייחס אליו?

קיימים חוזרים רבים שספק באם המעסיקים מודעים להם או ערים להשלכותיהם. למשל, טיוטת האוצר, המחייבת את המעסיק לשלם לסוכן המתפעל, דמי תפעול מלאים, גם עבור עובדים שהוא אינו המשווק שלהם.

מצב זה מייצר העדפה של המעסיק לפנות לגורמי סליקה ללא רשיון פנסיוני, במקום לקבל את שרותי הסוכן, שהיכולת שלהם לטיפול בשגויים מוגבלת.

מאידך, קיימים מעסיקים קטנים רבים, שאינם מקבלים שרותי תפעול מסוכני ביטוח, היות וסוכני הביטוח אינם חפצים להיות גורם מתפעל, שתוצאותיו מניבות רווח אפסי לסוכן, והם נאלצים לפנות לגורמי סליקה שיהיו מתפעלים.

אולם גורמים אלה גובים מחירים גבוהים מאוד פר עובד יחסית למעסיקים גדולים, וכאן נוצר עיוות נוסף מיני רבים של הזנחת מעסיקים קטנים.

קראו עוד על ייעוץ פנסיוני לחברות