קיצבה מוכרת – פתרון המחץ להגדלת הנטו בקיצבה הפנסיונית

כמה קיצבה נקבל נטו?

זה תלוי בשני מוקדים-

1. קיבוע זכויות שתלוי בפדיונות פיצויים פטורים החל מ- 2012 צפונה (תיקון 190)- נושא שהרחבתי עליו במסגרות אחרות.
2. קיצבה מוכרת.

איך מייצרים קיצבה מוכרת ומה זה בכלל?

קיצבה מוכרת הנה סך הקיצבה שפטור ממס בכל מקרה, וכבר מגיל 60. הקיצבה הזו פטורה בלי קשר לכל הכנסה או קיצבה אחרת, ללא תאומי מס או תלות בפדיונות אחרים כגון פיצויים וכו.

קיצבה מוכרת נוצרת מכמה מקורות אופציונליים

1. הפקדה מעל התקרות בכל שנה מאז 2012 (למרות שניתן לקבל גם פטור על הפקדות מ- 2000, אבל זה כבר יותר מורכב ודורש אישור מס הכנסה ספציפי).
2. חיסכון בקופ"ג להשקעה
3. חיסכון בקופת גמל רגילה לפי "תיקון 190"

מה פירוש – הפקדה מעל התקרות?

בכל שנה, התקרות הרלוונטיות לקיצבה מוכרת משתנות, כאשר לכל רכיב הפקדה- תגמולי עובד, תגמולי מעסיק, פיצויים, יש תקרה אחרת. כל זה אקטואלי כאמור מ- 2012.

1. תגמולי עובד

אם הפקדנו יותר מ- 7% מהשכר הממוצע במשק, יתרת ההפקדה אמורה "להצבע" בקופה כהפקדה לקיצבה מוכרת. בשנת 2026 למשל, מדובר בהפקדה חודשית של למעלה מ- 964 ₪.

2. תגמולי מעסיק

תקרת הפקדת המעסיק החודשית לרכיב התגמולים לרבות רכיב עבור אבדן כושר עבודה, או בקצרה, תקרת הפקדת המעסיק שאינה לרכיב הפיצויים, שאינה מחייבת זקיפת מס בידי העובד- הפקדה מקסימלית בסך 2582 ₪ לחודש, לפי 2026.

לאמור, עד הפקדה בסך זה לא תהיה זקיפת מס בשכר, מעל הפקדה זו, תוספת ההפקדה תחשב הכנסה בידי העובד וישולם מס בגין תוספת זו- זקיפת מס.
סכום זה נגזר מ- 7.5% מתוך פעמיים השכר הממוצע במשק. אך מה שחשוב יותר- עודף ההפקדה מעל תקרה זו אמור להיות מדווח לקופות הפנסיוניות הרלוונטיות, והקופות חייבות לרשום הפקדה זו בבחינת הפקדה שלא נתקבלה בגינה הטבת מס ולכן נחשבת להפקדה לקיצבה מוכרת.

הערה חשובה בעניין זה: עד 2015, התקרה היתה 7.5% מתוך 4 פעמים השכר הממוצע במשק, ולכן רלוונטי רק לבעלי שכר מאוד גבוה בתקופה זו.

3. פיצויים

תקרת הפקדת המעסיק לרכיב הפיצויים, שאינה מחייבת זקיפת מס בידי העובד- הפקדה מקסימלית בסך 3800 ₪ בחודש לפי 2026. כל סכום מעבר לתקרה זו יחייב כהכנסה בידי העובד, שישלם עליה זקיפת מס, אך שוב, מה שחשוב יותר- עודף ההפקדה מעל תקרה זו אמור להיות מדווח לקופות הפנסיוניות הרלוונטיות, והקופות חייבות לרשום הפקדה זו בבחינת הפקדה שלא נתקבלה בגינה הטבת מס ולכן נחשבת להפקדה לקיצבה מוכרת. סכום זה נקבע בכל שנה ע"י רשות המיסים. הערה- התקרה קיימת רק מ- 2017. עד אז, לא היתה תקרה עבור רכיב פיצויים בכלל.

קופת גמל להשקעה

על כך הרחבתי במאמרים קודמים.
לצורך ענייננו כאן, הפקדה לקופה זו, שמוגבלת בתקרה של 83,641 ₪ לשנה, לפי 2026, מייצרת חיסכון שיכול להתנייד לקופה שיודעת לשלם קיצבה, כגון קרן פנסיה, והיא קיצבה מוכרת- פטורה ממס כליל, לרבות מס על הרווחים. מוצר זה הוא פרי המצאה של רשות שוק ההון, וקיים מ- 2016.

קופת גמל רגילה עם כספים שהופקדו בה לצורך תיקון 190

קופה כזו נועדה "להסיט" חסכונות פרטיים, כגון חסכונות בבנק או בבתי השקעות כתיק מנוהל פיננסי, לקופת גמל. היא נועדה להפקדות בסכומים גבוהים, ואף מיליוני ₪, בכדי לייצר אפשרות לצבירת כספים ב"קיצבה מוכרת". לכן, אם הפקדנו סך של מליון שח באותה שנת מס, למשל 2026, אז אותו סכום, למעט 38,412 ₪ (שנחשב כ- "קיצבה מזכה"), ייחשב כ"קיצבה מוכרת", קרי – אם ינוייד לקופה שיודעת לשלם קיצבה, הקיצבה תהיה פטורה כליל.

כאמור, את הקיצבה המוכרת ניתן לקבל כבר החל מגיל 60, והכל תלוי בהעדפות הכלכליות שלנו.
הערה חשובה גם כאן– אם אין לנו כוונה או השארת אופציה לייעד את ההפקדה הזו לטובת קיצבה, אז נוכל למשוך את הכספים כסכום הוני שהוא בבחינת "קצבה מוכרת", וזאת תחת 2 תנאים מצרפיים- גיל 60 מאחורינו, מקבלים כבר קיצבה מעל המינימום. הקיצבה המינימלית למשיכת סכומים באופן חד פעמי ולא קיצבתי הנה 5306 ₪, לפי שנת 2026.

אז איפה הבעיה ולמה אני בכלל כותבת על זה?

הבעיה היא סיווג הכספים בקופות בצורה נכונה.
לאורך השנים, אנו תלויים בדיווח של המעסיק, ב"ממשק המעסיקים" באם דיווח נכון על הפקדות.
בכל שנה, מספיק שהפקדת העובד הנה 7% עבור שכר שמעל השכר הממוצע במשק, כבר אמורה להצטבר הפקדה לקיצבה מוכרת.
הפקדה של 6%, לפי שכר גבוה יותר, בפרופורציה.

אם ההפקדה נעשית לקופה אחת לאורך כל הדרך, כנראה שלא צפויות טעויות, ובכל מקרה, שווה לבדוק.

אבל!!!

אם ההפקדות מבוצעות לכמה קופות במקביל? למשל קרן פנסיה וביטוח מנהלים, קרן פנסיה וקופת גמל, וכו?

מאוד תלוי בדיווח המעסיק, שכן הקופות פועלות לפי דיווח זה ולא בודקות מעבר לכך.
איפה זה יותר מורכב? אם יש יותר ממעסיק אחד במקביל, או אם ההפקדה הנה גם בסטטוס שכיר וגם בסטטוס עצמאי.

כאן לבטח יש סיווג לא תקין, כיוון שלא בלבד זה שקופה אחת לא יודעת על האחרת, אלא הדיווח הוא משני מעסיקים, שבוודאי לא מסנכרנים בינהם את ממשק המעסיקים.
לכן, למעט בעלי שכר נמוך יחסית לאורך כל התקופה מ- 2012 (מבלי לפגוע בזכויות כמובן), הכדאיות לבדיקת הסיווג הנכון של הקיצבה המוכרת הוא חשוב, בעיקר לציבור שנייד קופות, כיוון שאז הקופה שאליה נויידו הכספים, תלויה בדיווח של הקופה ממנה נויידו כספים.

את הכל ניתן כמובן לבצע בסמוך לגל הפרישה אבל זה כמובן מייצר פרוייקט בעל שעות עבודה רבות מאוד, וסביר שעדיף לוודא סיווג נכון של כספים עוד בשלבים מוקדמים יותר.
זאת, קל וחומר שניתן "לשחק" עם סיווג הכספים, כלומר לבצע "הצרחה". ייתכן שעדיף לקבל קיצבה מוכרת יותר בתכנית א מאשר תכנית ב, ואת זה ניתן לשנות, כך שסך קיצבה גבוה יותר ייחשב כ- קיצבה מוכרת.

סיבכתי?

הכל מכוון. אין לי ציפייה שכל מה שכתבתי כאן יהיה ברור, אבל תבדקו את זה.

ברכות בצרורות ובשורות טובות
איילה גל אבני- יועצת פנסיונית ברישיון משרד האוצר, מנכ"ל סיטרין ייעוץ פנסיוני