צמצום הטבות מס לעובד על הפקדות המעביד לפנסיה

החל מינואר 2016 חל צמצום הטבות מס לעובד על הפרשות המעביד לפנסיה.

לאחרונה תוקנה פקודת מס ההכנסה (תיקון מס' 209 לפקודה) כך שכבר מחודש ינואר 2016 יצומצמו הטבות המס לעובד על הפרשות מעבידו לפנסיה.

התיקון צפוי לפגוע בשכבת העובדים המשתכרים בשכר גבוה, ונועד להגדיל את רווחי המדינה ממיסוי. עד היום, עובד שהשתכר בשכר של עד 37,040 ש"ח בחודש – נהנה מהטבות מס שונות בגין הפרשות מעבידו לפנסיה, וכעת עם כניסת התיקון החדש לתוקף – תקרת השכר הופחתה ל-23,150 ש"ח, ואף היא צפויה להשתנות יחד עם שינוי גובה השכר הממוצע במשק כאשר יוכרז בינואר 2016.

מה היה לנו עד היום?

עד חודש ינואר 2016, מעביד יכול היה להפריש עבור החיסכון הפנסיוני של עובדו עד 7.5% תגמולים + אי-כושר השתכרות וכן 8.33% פיצויים מבלי שהפרשה זו תיכלל בתלוש השכר של העובד – כלומר היא תהיה פטורה ממס, וכל זאת עבור עובד שגובה משכורתו הוא עד 4 פעמים השכר הממוצע במשק (אשר היה 9,260 ש"ח בשנת 2015), כלומר עד משכורת של 37,040 ש"ח.

המשמעות היא שהמעביד יכול להפריש עד 2778 ש"ח בחודש עבור עובדו (37,040 ש"ח X 7.5%) מבלי שהעובד יצטרך לשלם מס עבור ההפרשה.

יש לציין שגם עובדים ששכרם גבוה מ-37,040 ש"ח יכלו ליהנות מפטור זה, כל עוד מעבידם הפריש עד 2778 ש"ח. כך למשל, אם מעביד מפריש 4.8% לעובדו, אזי העובד יכול להשתכר עד 57,875 ש"ח ולהיות פטור ממס על ההפרשה.

מה קורה החל מינואר 2016?

החל מחודש ינואר 2016 הופחתה תקרה השכר לגובה של עד 2.5 X השכר הממוצע במשק, כלומר עד גובה של 23,150 ש"ח נכון לשכר הממוצע במשק כיום (כאמור מספר זה ישתנה עם ההכרזה על השכר הממוצע במשק לשנת 2016). כלומר כעת הסכום המירבי שמעסיק יכול להפריש לעובדו, מבלי שהפרשה זו תחויב במס – הוא 1,736 ש"ח.

נראה כי מהלך זה נועד לצמצם את ההטבות שמקבלים עובדים המשתכרים בשכר גבוה לטובת הגדלת הכנסות המדינה ממיסים.

מהי המשמעות מבחינת העובדים?

עם כניסת התיקון לתוקף, עובד יצטרך לשלם מס הכנסה שולי על כל סכום המופרש אליו מעל 1,736 ש"ח.

כך לדוגמה, עובד שמרוויח כיום 31,000 ש"ח, ומעבידו מפריש עבורו 7% לפנסיה (כלומר סכום של 2,170 ש"ח) – יצטרך לשלם מס הכנסה שולי על ההפרש בין סכום ההפרשה של מעבידו ובין סכום ההפרשה המקסימלי הפטור ממס (1,736 ש"ח), קרי: 2,170-1,736 = 434 ש"ח.

מס ההכנסה השולי לשכר של 31,000 ש"ח הוא 34%, כך שהעובד יצטרך לשלם למס ההכנסה כ-147 ש"ח.

מה בנוגע לקיטום שכר?

נראה שקיטום שכר הנועד לצמצם את גובה המס שישלם העובד איננו מומלץ, וזאת מהסיבות הבאות:

1. לא ניתן לדעת בוודאות כי המשכורת הגבוהה של העובד תישמר לאורך זמן עד גיל הפרישה.

כאשר עובד מתחיל תוכנית חסכון פנסיוני, חברת הביטוח מבצעת עבורו תחזית פנסיה בהתאם לגובה השכר שלו באותה נקודת זמן.

במצב של ירידה בגובה השכר מסיבות שונות (פיטורין, החלפת עבודה, קיצוצים בשכר וכו') תחזית הפנסיה לא תהלום את המצב הקיים, דבר העלול לפגוע בסופו של דבר בחסכון הפנסיוני של העובד. משכך, כאשר המשכורת גבוהה – כדאי לנצל זאת ולהפקיד יותר.

2. בהתאם לתיקון 190 (פקודת מס הכנסה) – תתאפשר קבלת פטור ממיסוי בגין קיצבה עד 12,000 ש"ח בגיל פרישה לעובד שלא ימשוך את כספי הפיצויים שלו, כל זאת החל משנת 2025. אם כן, לא בטוח שהעובד יצטרך לשלם מס על קיצבה זו בעתיד.

3. ישנם כיסויים ביטוחיים שונים הנקבעים בהתאם לגובה ההכנסה של העובד, ואם עובד יעדכן את גובה הכנסתו למספר נמוך יותר – סכום הפיצוי שיקבל מהביטוח עלול להיפגע. כך, הכיסוי הביטוחי בגין אובדן כושר השתכרות או פטירה עלול להיות נמוך יותר.

סיכום

מומלץ להתייעץ עם יועץ פנסיוני מומחה בטרם קבלת החלטה כלשהי בהתאם לתיקון פקודת מס ההכנסה כאמור.

יש לזכור שכל שינוי קטן באופן החיסכון לפנסיה עשוי ליצור השפעה משמעותית לאורך שנים, ומכאן החשיבות בהסתייעות במומחים טרם ביצוע פעולה כלשהי הנוגעת לחיסכון הפנסיוני.

קראו עוד על ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי ללקוחות פרטיים