צימצום הטבות המס לעובד בגין תשלומי המעסיק לחיסכון פנסיוני- תיקון 209 לפקודת מס הכנסה, בחוק ההסדרים

1. מתי נכנס תיקון 209 לתוקף?

ינואר 2016 .

2. על מה מדובר בתיקון 209?

הפחתת תקרת השכר שעד אליה, יקבל העובד הטבות מס בגין תשלומי המעסיק לחיסכון פנסיוני. תקרה זו הופחתה משכר של 37,040 ₪ לשכר של 23,150 ₪, לפי השכר הממוצע במשק כפי שהנו היום- 9260 ₪. התקרה תשתנה עם השינוי בשכר הממוצע במשק, כפי שידווח בינואר בכל שנה.

עד התיקון, העובדים נהנו מהטבות מס בגין תשלומי המעסיק לחיסכון פנסיוני, גם בעלי שכר גבוה.

3. היסטוריה – מהי הטבת המס ממנה נהנו העובדים?

עד לחודש 12/2015, מעסיק היה יכול להפקיד לעובד בגין חיסכון פנסיוני (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל) שיעור של עד 7.5% לתגמולים ואי כושר, בנוסף ל 8.33% לפיצויים, משכר שאינו עולה על 4 פעמים השכר הממוצע במשק, מבלי שהפקדה זו תחשב כהכנסה בידי העובד, כלומר מבלי שהפקדה זו, או חלקה "יירשם בתלוש השכר" הכנסה נוספת, החייבת במס, כמו כל סעיף אחר בשכר העובד.

בשנת 2015 השכר הממוצע עמד על 9260 ₪, כלומר המעסיק יכול היה להפקיד את השיעור המקסימלי בגין שכר של 37,040 ₪, בלי שהפקדה כלשהי מזו, תחשב כהכנסה בידי העובד, קרי- אין זקיפת מס בגין תשלום המעסיק לגמל.

כלומר מדובר בשיעור הפקדה מקסימלי של 7.5% משכר של 37,040 ₪, או תקרת הפקדה בסך 2778 ₪ שאינה חייבת במס.

ואם שיעורי ההפקדות נמוכים יותר? נבהיר כי התקרה נקבעת לפי גבה הפרמיה ולא לפי שיעור ההפקדה. לכן, אם נניח למשל, שהמעסיק מפקיד 5% לתגמולים, 0.6% עבור אבדן כושר עבודה, כלומר שיעור ההפקדה הכולל של המעסיק ללא מרכיב הפיצויים הוא 5.6%, אזי כיוון שהתקרה נקבעה לפי הפרמיה, תקרת השכר המותרת היא במקרה הזה: 49,607 ₪. אבל כל זה הסטוריה…

4. ומה המצב אחרי התיקון?

התיקון קבע כי תקרת השכר להפקדה הפטורה ממס יורדת ל- 2.5 פעמים השכר הממוצע במשק ולא 4 פעמים. לכן, מותרת הפקדת המעסיק בשיעור של עד 7.5% משכר של 23,150 ₪, כלומר פרמיה של 1,736 ₪ ללא זקיפת מס.

אולם, אם לפי הדוגמה הנ"ל המעסיק משלם 5.6% עבור תגמולים ואבדן כושר עבודה, יוכל המעסיק לשלם עד לשכר של 31,004 ₪, מבלי שהעובד ישלם זקיפת מס, קרי- עד שכר זה, בדוגמה זו, העובד מקבל הטבת מס מקסימלית בגין תשלומי המעסיק לפנסיוני, בנוסף למרכיב הפיצויים.

5. מטרת תיקון 209

צימצום הטבות מס "לעשירים" וע"י כך ציפייה להגדלת הכנסות המדינה.

6. מהן העלויות לעובד?

לעובדים בעלי הכנסה גבוהה, תתווסף הכנסה חייבת במס (זקיפת מס) על חלק ההפקדות המעסיק (ללא מרכיב הפיצויים, כלומר לתגמולים ואי כושר) שמעל תקרת הפרמיה המותרת.

כך לדוגמה, ישלם עובד זקיפת מס אם למשל שכרו הוא 30,000 ₪ והמעסיק משלם לו 6% לתגמולים, כלומר פרמיה של 1,800 ₪.

כמה? פעולה זו גוררת זקיפת מס על "הכנסה נוספת" בסך 64 ₪, כיוון שתקרת ההפקדה הפטורה היון היא 1,736 ₪, כפי שהוסבר לעיל.

כלומר העובד ישלם מס הכנסה, בגבה המס השולי – 34% לפי שכר זה, ולכן עלות העובד במקרה זה תהיה 22 ₪.

במקרה זה יכול העובד להחליט על "קיטום שכר" כלומר לבקש להפקיד את שיעור ההפקדות הקיים, גם עבור החלק שלו, וגם עבור החלק של המעסיק בגין שכר נמוך יותר, ממש בגבה השכר המקסימלי שעד אליו הוא מקבל הטבת מס על חלק התגמולים של המעסיק, הכל בהתאם לשיעורי ההפקדה לכל עובד, באופן אישי.

כדאיות העובד לקיטום השכר נמוכה מאוד ואף אינה כדאית כלל, מכמה טעמים:

אין וודאות שעד גיל הפרישה העובד יישאר עם שכר גבוה יחסית או לפחות זהה לכפי הקיים היום. לכן, כאשר סוכן הביטוח מבצע תחזיות לקיצבה בגיל הפרישה – פנסיה, הוא מניח שהעובד נשאר עם שכר זהה עד גיל הפרישה (67 לגברים, 62 עדיין לנשים, לדעתי גיל זה יעלה), ואם לא ימשיך עם אותו השכר, מסיבות כגון סיום עבודה ואי חזרה למעגל העבודה בגיל מאוחר, או ירידה בשכר מכל סיבה, הקיצבה בפועל תהיה נמוכה יותר מהתחזיות.

בכמה? תלוי מתי הפסיק לעבוד ובכמה ירדה רמת השכר. לכן עדיף להפקיד יותר כאשר קיימת היכולת, כלומר קיימת הכנסה פנויה גבוהה יחסית.

לפי תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, ממאי 2012, עובד שישמור על הכלל כי אין למשוך פיצויים, גם לא השלמת המזומן ע"י המעסיק בעת עזיבת עבודה, יוכל לקבל פטור מוחלט ממס על קיצבה של עד כ-12,000 ₪ בגיל הפרישה, החל משנת 2025.

לכן, אין ודאות שישולם מס כלשהו על הקיצבה בעתיד, ויש לבדוק באופן אישי את התחזיות לגבה הקיצבה בגיל הפרישה.

7. משמעות תיקון 209 לכיסויים הביטוחיים

הכיסויים הביטוחיים של העובד, הנגזרים מוגבה השכר בדר"כ, יקטנו, אלא אם תבוצע התאמה מיוחדת.

לדוגמה אם הפקדתי לפי שכר של 40,000 ₪ וכעת אני מפחיתה ל- 30,000 ₪, הכיסוי עבור אי כושר עלול לקטון גם הוא, כמו כן יקטן גם הכיסוי למקרה פטירה, תלוי בסוג התכניות. שוב, יש לבדוק.

גם אם חלק מההפקדה לא יקבל העובד הטבת מס בגין תשלומי המעסיק לפנסיוני, עדיין כל הכספים הנצברים בחיסכון פנסיוני פטורים ממס רווחי הון, כלומר פטורים ממס של 25% על הרווחים.

כלומר גם אם העובד יקבל את היתרה ה"נזקפת" בשכר, ויהיה מחושב, כלומר לא יצרוך את התוספת, אלא יפקיד לחיסכון אלטרנטיבי, ישלם מס רווחי הון.

כך למשל, באם החיסכון האלטרנטיבי יניב תשואה שנתית של 4% ואילו החיסכון הפנסיוני יניב תשואה של 3%, הרי שמדובר באותה תשואה, כיוון שמהחיסכון האלטרנטיבי ישולם מס של 25%, כלומר בדוגמה שלנו 1% מתוך 4% שהשיגה הקופה יעבור לקופת המדינה.

עובד שחל עליו סעיף 14, לא יוכל לקטום את השכר, מכיוון שהמעסיק אמור לשלם את מרכיב הפיצויים על כל השכר בכדי להחיל את סעיף 14, ולא רק בגין חלק ממנו. לכן במצב כזה, הקיטום אינו אפשרי.

(מתוך מאמר מקצועי "שינויי החקיקה בתחום הביטוח הפנסיוני- איך זה משפיע עלינו", מאת אילה אבני, 01/2016, סיטרין ייעוץ פנסיוני)

 

קראו עוד על ייעוץ פנסיוני לחברות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *